כיום אנשים רבים מודעים לחשיבות הרבה של ביטחון עצמי [1] והערכה עצמית, ולכך שרוב הדברים שקורים לנו בחיים הם תוצר ישיר של הביטחון העצמי וההערכה שלנו כלפי עצמנו. ביטחון עצמי משפיע על תחומים רבים בחיינו כגון חיי חברה, משפחה, זוגיות וקריירה מוצלחים, והכי חשוב – על מי שאנחנו ועל האושר והחופש האישי שלנו.
לפעמים אנחנו רואים אנשים שהביטחון העצמי שלהם שקט ורגוע, ויש אנשים שאצלם הוא דווקא מורגש בהובלה חברתית ובשיח פומבי סוחף. מנגד ישנם אנשים הסובלים מחוסר ביטחון ואף מחרדה חברתית המשתקת להם את החיים, ובעקבותיה הם נמנעים ממפגשים חברתיים, מסתפקים במשרות בינוניות, ובהתאם לכך גם המשכורות שלהם נפגעות. כאשר יש חוסר ביטחון עצמי אנחנו נכנסים לרוב לזוגיות פחות מאושרת מכיוון שאנחנו לא מאמינים שמגיע לנו יותר. אז מה עושים בנידון?
לפני שנבין איך לחזק את הביטחון העצמי, כדאי שנבין מהו, כיצד הוא נוצר – ואיך הוא משפיע עלינו? ההבנה בדבר מהו ביטחון עצמי ואיך הוא נוצר היא בעלת חשיבות גדולה עבורנו. כך נזהה מהיכן נובעות התובנות שלנו כלפי עצמנו וכלפי העולם, וההבנה הזאת חשובה במיוחד, כי אם לא נדע מהו המקור – כיצד נחזק ונעצים את הביטחון?
מהו ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי הוא:
אֱמוּנָה שֶׁל אָדָם בְּעַצְמוֹ וּבִיכָלְתּוֹ, הַרְגָּשַׁת נִנּוֹחוּת בְּמַגָּע עִם בְּנֵי אָדָם.
עוד בנושא התפתחות אישית
ביטחון עצמי הוא בעצם מה שאנחנו חושבים על עצמנו וכמה אנחנו חשים שאנחנו שווים בעיני עצמנו. מה אנחנו מאמינים ואומרים על מי שאנו? זהו השיח הפנימי שלנו עם עצמנו.
ביטחון עצמי קשור להערכה עצמית, שנוצרת כתוצאה ממה ששמענו ממש מינקות, ונכנסת עמוק לתוך התת מודע שלנו, בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית. למשל אחד מההורים היה נוהג לומר “את לא שווה” או “את לא בסדר”, לא בכוונה רעה אלא מעצבים, בגלל מחסור בכלים, מחוסר הביטחון שלו או ממה שהוא חווה כילד ועושה השלכה הורית. או אם מקטלגים אותנו בבית, או ההפך תמיד תמכו והעצימו אותנו, ההורים הם מקור השפעה הכי חזק של האדם!
ולכן הורים יקרים, בואו נחזק את הילד שלנו גם כשהוא נכשל ומקבל ציונים פחות טובים. לאחר מכן אנחנו מקשיבים ומושפעים ממה שאומרים עלינו בבית הספר, וממה שאומרים חברים – חוויות חברתיות הן גם גורם חשוב. כשילדים מתחילים ללכת לבית הספר, הם מתחילים להבין ולזהות הבדלים ביניהם ובין חבריהם לכיתה.
הילד מזהה ומשווה כמה הוא מצליח מול חבריו בפעילויות השונות. ההשוואות הללו מהוות גורם חשוב בבניית ההערכה העצמית של הילד, ומשפיעות על התחושות החיוביות או השליליות שיש לו כלפי עצמו.
בתחילת גיל ההתבגרות, הנערים מעריכים את עצמם על פי מערכות היחסים שלהם עם חבריהם הקרובים, ולא עם הוריהם. מערכות יחסים מוצלחות בין חברים חשובות ביותר להתפתחות הערכה עצמית גבוהה בקרב ילדים.
קבלה חברתית מביאה ביטחון ומובילה להערכה עצמית גבוהה, בעוד דחייה חברתית על ידי ילדים בני אותו הגיל מובילה לבדידות ולספקות בנוגע לעצמי ולבסוף לחוסר הערכה עצמית.
חוויות אשר תורמות להתפתחות של ביטחון עצמי גבוה הן חוויות שבהן הילד מרגיש שמקשיבים לו, שמדברים אליו בכבוד, שהוא מקבל את תשומת הלב הראויה לו ואת האהבה הראויה לו, שרואים את הצלחותיו ומקבלים את טעויותיו בהבנה.
חוויות התורמות להתפתחות חוסר הערכה עצמית כוללות ביקורתיות המוטחת בילד, התעללות פיזית, רגשית ומינית, התעלמות, לגלוג או העמדת דרישות וסטנדרטים גבוהים מדי עבורו.
איך בטחון עצמי משפיע עלינו?
ביטחון עצמי והערכה עצמית קשורים באופן ישיר להערכת סיכויי ההצלחה של האדם בכל תחומיי החיים.
ביטוי המיומנויות של האדם, האופן בו אדם תופס את רמת הקושי של פעולה מסוימת ביחס ליכולות שיש לו – משפיעים מאוד על הפן הרגשי. התנהגות האדם מושפעת רבות מהערכתו העצמית, אשר התגבשה לאור ניסיונו בעבר. כאשר אדם חווה כישלונות רבים, הדבר עשוי לפגוע ברגשות הביטחון שלו בנוגע ליכולת ההתמודדות שלו במצבים חדשים.
לסיכום: הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל הינקות, ומושפע מאוד מדמויות שנתפסות בעיני הילד כדמויות סמכותיות (הורים, קרובי משפחה משמעותיים אחרים, מחנכים וכדומה). דימוי זה ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות, וכן יכול להשתנות גם בהמשך החיים הבוגרים.
אנחנו מגבשים אמונות שיש לנו כלפי עצמנו והסביבה. תחושת הערך העצמי שלנו מעצבת את האישיות שלנו. היא משפיעה על הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו וכיצד אחרים תופסים אותנו, וכתוצאה מכך גם על האופן שבו הם יתנהגו אלינו. היא משפיעה על הבחירות שלנו בחיים, כולל הקריירה שנבחר, מיהם החברים שלנו ומי יהיו בני הזוג שלנו. היא משפיעה על הדרך שבה נסתדר עם אחרים וכמה נהיה פרודוקטיביים. היא משפיעה על האיזון והיציבות שלנו ומחליטה עבורנו האם נהיה מנהיגים או מובלים.
האם אנחנו מבינים שהדרך שבה אנו תופסים את עצמנו היא למעשה חבילה שהרכבנו מהדברים שאחרים אמרו עלינו, הדרך שבה הם ראו אותנו מתוך נקודת המבט האישית שלהם והמסקנות שהסקנו על-ידי השוואות לאנשים אחרים – ולפי זה אנו חיים את חיינו?
למעשה, לא הייתה לנו זכות בחירה. בתור ילדים, אם התמזל מזלנו, גדלנו בסביבה טובה ומפרגנת, אבל לא כולנו בורכנו בכך, ואנחנו ממשיכים לפעול כבוגרים בנוסחת הניצחון של ילד בן 12 שגיבשנו עקב האירועים שחווינו.
חשוב לציין שאין רמה של 100% ביטחון עצמי [2] בקרב אף אדם – תמיד יש תחום חזק יותר וחלש יותר. המטרה היא שהביטחון העצמי וההערכה העצמית שלנו יהיו יציבים ולא יפריעו לנו להגשים את עצמנו כבני אדם.
לאחר שהבנו מהם ביטחון עצמי והערכה עצמית, השאלות המתבקשות הן כיצד אנחנו יכולים לחזק את עצמנו – והאם זה בכלל אפשרי? זה בהחלט אפשרי!
12 טיפים לחיזוק הביטחון העצמי
1. ההצלחות שלנו הם העוגנים שלנו
נעשה רשימה של לפחות 10 הצלחות שאנחנו גאים בהם. לרוב אנחנו מצליחים בדברים שאנחנו טובים בהם. בואו נשים לב במה הצלחנו ונשים את הפוקוס על הדברים הללו – הרשימה תלמד אותנו ותגלה לנו גם את המיומנויות שלנו.
מומלץ לרשום כמה שיותר הצלחות! בואו נגלגל את הזיכרון עד לילדות. נחשוב היטב, על מה היינו עונדים על עצמנו מדליה? ועד להצלחות הקטנות ביותר, למשל:
- “אני גאה בעצמי על…שעברתי ראיון עבודה ב…בזכות ה…”.
- “על זה שבילדות התחלתי לעשות ספורט והתחרתי ב..”.
- “אני טובה למבוגרים עזרתי לאישה מבוגרת בחציית כביש.”
- “עבדתי ב..וגרמתי ל…”.
כמה שיותר הצלחות נרשום כך נרגיש יותר טוב עם עצמנו והביטחון יעלה.
בנוסף לתרגיל זיהוי הצלחות זה, ישנו תרגיל הצלחות לפני השינה, כל יום לפני השינה נרשום 3 הצלחות לפחות, כך נלך לישון עם הידיעה שהצלחנו היום, הביטחון וההערכה יעלו ונישן הרבה יותר טוב.
כאשר אנחנו מרגישים רע, נפתח את המחברת או היומן ונראה את כל ההצלחות הללו. הדבר יעלה את רמת הביטחון, ההערכה והאושר שלנו.
2. תהליכי סליחה
מי מדבר מתוך הראש שלנו? מי אמר לנו את הדבר הזה? זיהוי האמונות השגויות והציפיות המוגזמות, זה הצעד הראשון בגירושם מהראש . זה אפשרי לשנות את האמונות הכי שליליות, מזיקות והרסניות.
- עשו רשימה של כל המסרים שאתם זוכרים שקיבלתם מחברים ומהאחים שלכם מילדותכם ועד היום. כללו שמות גנאי ועלבונות ודברים שנאמרו לכם מחברים ומבני זוג.
- עשו רשימה של כל המסרים שקיבלתם מהוריכם בנוגע אליכם.
- הסתכלו על 2 הרשימות וסמנו את המסרים שיש להם השפעה עליכם גם היום (אלו שאתם עדיין מאמינים ואלו שאתם עדיין חוזרים עליהם בראש שלכם).
נרשום מכתב סליחה כנה לכל אדם שזיהינו שפגע בנו.
ומה הסיבה למכתב סליחה? הרי הם הכאיבו לנו כל כך? כי כאשר אנחנו סולחים לאדם זה אנחנו משחררים את עצמנו .סליחה משמעותה שאנו לא מוכנים שהחוויה תשפיע יותר על החיים שלנו. אנחנו בוחרים להיות אחראי ולא קורבן על החיים שלנו.
במכתב נרשום את הדרכים שבהן האדם פגע בנו, נסביר כיצד הרגשנו כתוצאה מכך, איך ההשפעה של התנהגות זו השפיע עלינו כילדים וכמבוגרים. מה רצינו בזמנו מאדם זה? ומה אנחנו רוצים ממנו כרגע.
הכתיבה הזאת בהחלט לא קלה וכנראה נרגיש כאב, יחד עם זאת זה משחרר את זכרונות העבר ודבר זה חשוב ביותר.
המכתב האחרון הוא מכתב סליחה לעצמנו, שהאמנו במשהו על עצמנו בעקבות אירועים אלה. בואו נגלה חמלה ואהבה כלפי עצמנו.
3. לשים לב לשיח הפנימי
לשיח הפנימי שלנו עם עצמנו יש משמעות קריטית! לרוב אנחנו לא החברים הכי טובים של עצמנו , לא מגלים חמלה, מבקרים, שופטים ומתנהגים בצורה מזעזעת כלפי הנפש והגוף שלנו. הדבר גורם לחוסר הערכה ולביטחון עצמי נמוך [3]. לשפה עם עצמנו השפעה רבה למה שאנחנו מקרינים החוצה, כך גם הסביבה תתייחס אלינו וכך יראו מערכות יחסים שלנו אם בעבודה, עם חברים או בני זוג.
נתחיל לשים לב למה שאנחנו אומרים לעצמנו על עצמנו. למילה יש כוח עצום! נשתמש בשפה מעצימה, נגלה חמלה ואהבה כלפי עצמנו ונהיה לחברים וההורים של עצמנו. נפסיק לומר “אני לא בסדר” אם קרה משהו שלא לטעמנו במקום זה יש לומר “ניסיתי, פעם הבאה אשתדל יותר או אנסה דרך אחרת”.
נתחיל לראות את התכונות והמעשים שאנחנו מחבבים בעצמנו – נזכיר לעצמנו כמה אנחנו שווים! נשים לב מי מדבר מתוך הראש, אנחנו ההורים? או חברינו לכיתה מהעבר הרחוק?
נגדיר מחדש “כישלונות” כאתגרים, הזדמנויות או חוויות למידה. הכול קשור לאופן שבו אנו תופסים ומפרשים את העולם ואת החוויות שלנו. למשל כשאנו מגדירים “כישלונות” בתור “אתגרים”, אנחנו אוטומטית מפחיתים את רמת הורמוני הסטרס בגוף. שינוי של מילה אחת יכול להוביל למבול של מחשבות יעילות!
לביקורת שבנו – יש גם השפעה חיובית, כך אנחנו יכולים להתפתח מהנסיונות שלנו, לנתח אירועי עבר ובזכות זה לשפר את הביצועים.
4. להפסיק להשוות לאחר
בעולם המודרני של הפייסבוק והאינסטגרם יש המון השוואות. אם זה בדימוי גוף, מראה, הצלחה חברתית, קריירה, הזוגיות המאושרת והעוברת מסך..העניין הוא שרוב התמונות של הדוגמניות או של האנשים עוברות ריטושים, הזוגיות לא תמיד כזאת נוצצת כפי שנראה מהצד, הקריירה לפעמים רק נראית מעניינת ובפועל אין לאדם איך לסגור את החודש.
אז בבקשה הגיע הזמן להפסיק להשוות ולהתחיל להשקיע בדשא שלנו כי הוא החשוב ביותר ושם צריך להיות הפוקוס.
5. לצאת מאזור הנוחות
הרבה מדברים על לצאת מאזור הנוחות יחד עם זאת מה זה אומר בפועל?
א. ללמוד לפרש ולהגיב אחרת לסיטואציה
על אפרת שמעתם?
הרבה פעמים אנחנו מגיבים באוטומט על אירועים בחיים. יש אירוע, אנחנו מפרשים את האירוע לטוב או לרע מהעולם הפנימי שלנו ולרוב על אוטומט, כתוצאה מהפירוש עולה רגש ואז ישנה תגובה בהתאם. אין בעיה כאשר הדבר לא פוגע בנו יחד עם זאת לפעמים יש פירושים , רגשות ותגובות אשר פוגעות בנו והן אינן נכונות.
בואו נשים לב יותר לפירוש שלנו על האירוע, נשים סימני שאלה ולא קריאה. נצא שניה ונביט מזוית אחרת על הסיטואציה, מבחוץ. יכול להיות שהפירוש שלנו ישתנה ובהתאם לכך הרגש ואז גם התגובה.
אנחנו חופשיים ויש ביכולתנו לשנות את הקודים שנוצרו לנו בראש, ממש כמו במחשב.
ב. יוצאים לשטח
כאשר אנחנו יוצאים פיזית ופועלים אחרת באיזור שקצת חששנו ממנו, בצעדים קטנים אנחנו נפתחים לעולם חדש, לעולם של התפתחות אישית.
דווקא הדברים שאנחנו הכי חוששים מהם, כאשר נעשה אותם בצעדים קטנים נראה שהם לא ממש כאלה מפחידים כפי שחשבנו. הכירו עולם חדש, עולם של עוצמה והתפתחות. למשל אם הינכם חוששים מהכרויות חדשות עם אנשים ואתם עובדים במקום עבודה עם אנשים. צאו איתם לאכול או להפסקת סיגריה( יותר נכון שלא תעשנו ) ,על מנת לתרגל שיח והכרות. התעניינו בהם התעניינות כנה, הקשיבו ושתפו.
תחושת השייכות היא צורך בסיסי עבור כל אדם. תתחילו להתחבר לאנשים וגלו צדדים אחרים בכם. באימון התנהגותי קוגניטיבי פועלים צעד צעד באזור “המפחיד”. כך גם הפחד נעלם בסופו של דבר, כך אנחנו מנצחים את השדים שבנו. שום דבר רע לא יקרה, מקסימום נצליח! או שנחזור לאותו המקום.
לא לדעת הכל מראש לאיך משהו יקרה – בואו נרשה לעצמנו להיפתח לאזור חדש בחיים שלנו.
6. אנחנו לא מה שאמרו לנו עד היום, אנחנו יכולים לבחור
היום כבוגרים אנחנו יכולים לבחור מי אנחנו רוצים להיות. עד עכשיו הנוסחה המנצחת שבחרנו להיות עד גיל כ 12 שירתה אותנו, היום אנחנו בוגרים וביכולתנו לבחור מי אנחנו רוצים להיות ולעבוד על זה.
איך? נכין רשימה של 10 אנשים שאותם אנחנו מעריכים, נרשום איזה ערכים אנו מעריכים בהם.( לא חייבים להיות אנשים שאנחנו מכירים) למשל : מדונה – יצירתית ועוצמתית. לאחר מכן , נעבור על הרשימה של הערכים שרשמנו, ככל הנראה יהיו שם כמה שרשומים מספר פעמים, זה בסדר.
לאחר מכן, נרשום רשימה מסודרת של ערכים ללא הדמויות, תתפלאו לגלות שאלה הערכים שלכם או כאלה שאתם רוצים להעצים בעצמכם. נשמור את הרשימה הזאת היא חשובה ביותר!
מתוך רשימת הערכים שלנו אנו נבחר ערך שברצוננו לחזק אצלנו, לדוגמא : סמכות. נתרגל את הערך 21 יום, לא משנה מה קורה אנחנו הערך שבחרנו. כך ניצור ערכים מבחירה אישית ונחזק את עצמנו. ניתן לעבוד כל פעם עד – 2 ערכים יחד.
7. הגדירו מהו ביטחון עצמי עבורכם?
איך יראה כשאהיה בעל ביטחון עצמי גבוה? איך יראה כשאהיה בעל הערכה עצמית גבוה? ומה הפער בין מי שאני היום למי שאני רוצה להיות.
אנחנו עובדים על הפער.
כשיש לנו הגדרה ברורה מול העיניים אנחנו יכולים לצעוד אליה.
8. גבולות
אדם בעל ביטחון עצמי אוהב ומעריך את עצמו הוא שואל את עצמו אם זה טוב לו או לא ולא לדעות אחרים.
לפעמים אנחנו פועלים על חשבוננו ועושים כל מיני דברים על מנת שיאהבו אותנו- בין אם עוזרים על חשבון הזמן הפרטי והאישי שלנו ובין אם נשארים שעות נוספות בעבודה מבלי שאנחנו באמת צריכים. בפועל זהו ריצוי, אנחנו כל כך נחמדים כי הרצון לחיבה והערכה הוא גדול . זה בסדר כל עוד זה לא פוגע בנו יחד עם זאת כאשר הדבר פוגע בזמן שלנו, בכוחות שלנו זה ריצוי.
אגלה לכם סוד, אף אחד לא אוהב אדם מרצה! כולם אוהבים אנשים אותנטיים, בעלי כבוד והערכה לעצמם.
אז שימו גבולות אם במילים או פיזיים. ולמה הכוונה פיזיים? אם לא נעים לכם בחברת מישהו התרחקו מאדם זה והקיפו את עצמכם באנשים חיוביים המעלים את הרמה האנרגטית ורגשית.
במידה וקשה מאוד מבחינה רגשית, בבית ההורים ואתם כבר אנשים בוגרים ובבית ההורים הגבולות והחוקים הם שלהם כי הם בעלי הבית, צאו לעצמאות !אל תתנו לאף אדם לדבר איתכם כפי שאתם לא רוצים, אימרו “זה לא נעים לי” – שימו גבול!
אתן דוגמא : יש לכם בית עם גינה יפה ומטופחת, האם תתנו למישהו להשתין בה או לחרבן בתוך הבית ? כמובן שלא! אז מה הסיבה שחלק מאיתנו מאפשרים לעשות כך לגופנו ונפשנו? שימו גבולות ברורים.
9. הכרת תודה
משפיע רבות על הביטחון העצמי, להרחבה ראו מאמר על הכרת תודה.
10. מדיטציה ונשימות
חשוב להבין שבשעות שלפני השינה, אפשר לנטוע שורשים, לתפיסות, לגישות ורעיונות חדשים שיקבעו איך המציאות שלנו תיראה.
היא עוזרת לנו לראות דברים מפרספקטיבה אחרת ולהעשיר את עולמנו בדברים חיוביים. בזמן השינה, המדיטציה למעשה ממשיכה לעבוד בשבילנו, מכיוון שהתת מודע שלנו קולט הכל גם כשאנו ישנים.
כך ניתן להשפיע על התודעה ובכך להתקבע גם במחשבה. מדיטציה מאפשרת לשחרר את הקשיים הנפשיים והפיזיים. על פי המחקר שנעשה בבית הספר לרפואה בלוס אנג’לס [4], אנשים שמקפידים לבצע מדיטציה לפני השינה ישנים שנת לילה טובה ואיכותית יותר. ידוע ששינה טובה עוזרת לבריאות, ירידה במשקל, הפחתת תחושות שליליות ושיפור איכות החיים.
ישנם המון מדיטציות ביוטיוב בין מדיטציות באמצעות דמיון מודרך, מדיטציה לזימון אהבה, לביטחון עצמי, לניקוי היום שחלף ועוד.. דבר הנגיש לכולנו.מומלץ להאזין לקול הנעים לנו איתו נוכל להירדם בשלווה.
בין המדיטציות האפונופונו מומלצת כשיטת הטיהור העצמי, מטרת השיטה היא להניח את משקעי העבר מאחור, לנקות את המחשבות מכל השלילי ולהגיע למצב מזוכך, חופשי ומאושר.
קצת היסטוריה על השיטה: משמעות המילה הו’אופונופונו היא “השבת הסדר על כנו” או “החזרת הדברים למצבם הטבעי”. השיטה נולדה בהוואי, מי שפתח את הדלת בפני העולם המערבי להו’אופונופונו הוא הפסיכיאטר ד”ר אִיהַלֶאַקַלָה היו לן, שהתפרסם לאחר שהצליח לשקם ולהפריח מחלקה סגורה של חולים מסוכנים בבית חולים לחולי נפש, תוך שימוש בשיטה.
בבסיס השיטה עומדות 4 מנטרות קבועות:
- אני אוהב אותך.
- אני מצטער.
- אנא סלח לי.
- תודה לך.
השיטה מביאה אותנו למצב תודעתי בו אנו משוחררים לחלוטין מזכרונות העבר, מחשבות העתיד ומאווי ההווה. מקור הכוח להתעלות על כל הדברים שאנו רוצים לשחרר אינו חיצוני, אלא פנימי.
את תדר אפס אנו משיגים על ידי תהליכים פנימיים של סליחה, קבלה, השלמה ותודה. המטרה היא לקחת אחריות, לא רק על עצמנו, אלא גם על הכלל, וכך כל חוויה שנעבור תהיה בשליטתנו.
בעזרת תרגול של הו’אופונופונו, אנו בעצם מקבלים את העובדה שהכל נשלט מתוכנו ואנו לוקחים את המושכות על החיים חזרה לידינו.
יש לבצע מדיטציה במשך לפחות 21 יום.
11. לקבל עזרה מבעל מקצוע בתחום בין אם מאמן אישי בתחום זה, פסיכותרפיסט או פסיכולוג.
יש לזכור שזהו תהליך, הביטחון העצמי וההערכה שלנו נבנו שנים על גבי שנים ולפעמים לעבוד על נושא זה לבד יכול להיות מאתגר ולכן מומלץ לקבל עזרה מבעל מקצוע המתאים .
12. תפיסת מקום ויציבות
לפעמים אנשים מרגישים שאין להם מקום בעולם בעקבות ביטחון עצמי נמוך [5] לכן הם תופסים שטח מקום קטן, מכווצים, הידיים סגורות והגב כפוף.
על מנת להרגיש טוב יותר מכיוון שהגוף מאותת למוח בהתאם לשפה שלו, אנו נתפוס מקום, נזדקף אם בהליכה ואם בישיבה , נפתח ידיים יותר, נרגיש שחרור אין צורך לסגור את עצמנו ונחייך. מסקנת החוקרים היא שחיוך בזמן סטרס מסייע לגוף להפחית את השפעתה השלילית של תחושת המתח, גם אם האדם עצמו לא מרגיש כל שמחה. זה החיוך נטו, שעושה את זה.תתרגלו לקחת את המקום המגיע לכם בעולם לפחות ל-21 ימים כך תתרגלו את המקום הזה והוא יהפוך להרגל.
אז לאחר שהבנו את הנושא לעומק, הגיע הזמן לבחור להשקיע בעצמנו. איך אתם מתכוונים לפעול?