החיים רצופים בבחירות ובהחלטות, קטנות וגדולות. לא תמיד קל להכריע לכאן או לכאן, אבל התלבטות והיסוס מתמשכים בהחלט יכולים לשבש את החיים. איך מסגלים יכולת לקבל החלטות ולמה זה כל-כך חשוב? כל המידע במאמר הבא, המשיכו לקרוא!
זה יכול להתחיל מההחלטות היומיומיות הטריוויאליות ביותר כמו מה נלבש הבוקר או מה נאכל היום ולהגיע להכרעות בעניינים מורכבים יותר כמו איפה נגור, איפה נשקיע את הכסף שלנו ועם מי נתחתן או אפילו נתגרש, לא בהכרח בסדר הזה.
בחירה בין אפשרויות שונות, מה שמכונה “דילמה” במקרים הסבוכים יותר, הופכת קשה במיוחד, כשקיימת אי ודאות לגבי תוצאותיה של החלטה מסוימת, וכאשר מספר היתרונות והחסרונות של כל אופציה, נראה זהה. במצב הרע אף יותר, לכל אחת מהאפשרויות יש בעיקר חסרונות ונותר לבחור ברע במיעוטו.
קושי בקבלת החלטות, קשור בחרדה מכישלון ופחד מלקיחת החלטה שגויה או פזיזה מדי, שיהיו לה השלכות שליליות ובלתי הפיכות. חוסר יכולת להגיע להחלטה, יכול להתקשר גם לבעיות פסיכולוגיות כמו דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, ביקורת עצמית גבוהה ופרפקציוניזם.
נטייה לניתוח ולחשיבת יתר, הקשורה באינטליגנציה גבוהה, יכולה גם היא לעיתים לחבל ביכולת להחליט. במאמר בנושא לקיחת החלטות שהתפרסם באתר של בית הספר הישראלי ל-NLP מצוטטים דבריו של הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל: “הבעיה עם העולם היא, שטיפשים וקיצונים תמיד בטוחים כל כך בעצמם, בעוד שהחכמים מלאים בספקות” [1].
מדוע כדאי לפתח את היכולת להחליט?
קושי בקבלת החלטות, עלול להוות מכשול משמעותי בכל הנוגע לתפקוד התקין ולאיכות החיים בתחומים רבים, החל ממערכות יחסים, הורות וזוגיות ועד לנושאים של קריירה ועבודה, התנהלות כלכלית, בחירה במקום מגורים ועוד.
הימנעות מהחלטה או דחייתה למועד בלתי ידוע, עלולה להביא אותנו למצב של “לימבו”, מצב שהוא “לא פה ולא שם”. של קיפאון, תקיעות וחוסר יכולת להתקדם, יכול להביא, מטבע הדברים, לתחושות קשות של בלבול, ייאוש, לחץ נפשי, אכזבה ופגיעה בביטחון העצמי.
איך להחליט נכון?
מכל הסיבות הללו, כדאי לעבוד על היכולת לקבל החלטות בביטחון. להיות מסוגלים להגיע בצורה נחושה להחלטה שתהיה הנכונה ביותר עבורנו, הרלוונטית ביותר לתנאי הזמן הנתון וכזאת שעם השלכותיה, נוכל להתמודד בעתיד הקרוב או הרחוק בהצלחה, בלי חרטות ובלי חוכמה שבדיעבד.
להלן כמה טיפים איך לבחור נכון:
1. להתמקד במטרה
הצעד הראשון והמתבקש בתהליך קבלת החלטות, הוא לנסח לעצמנו מה אנחנו רוצים להשיג ומהי המטרה שלנו. כדי לעשות את זה בצורה יעילה, יש לנטרל גורמים בעלי ערך שולי, לטובת עיסוק במהות ובעיקר.
2. לא למשוך זמן
כפי שאמרנו, חשיבת יתר לא תמיד מועילה במצב של התלבטות בין כמה אפשרויות. אם זה אפשרי, כדאי מאוד להגביל את משך ההתלבטות ולהגיע להחלטה, לפני שמופיעים ההיסוסים, הספקות והמחשבות המפריעות והמעכבות. דחיינות, מהשיטות המקובלות להימנע מקבלת החלטות, בתקווה שהפתרון יופיע מעצמו או שהמצב ישתנה איכשהו, לרוב לא מוכיחה את עצמה.
3. לשחרר את הפרפקציוניזם
השאיפה לשלמות, היא אחד המכשולים הנפוצים בדרך לקבלת החלטות. הציפייה שלכל החלטה שניקח בחיים יהיו תוצאות אידיאליות וחפות מכל בעיה, יכולה להקשות על בחירה מבין אפשרויות. כשמבינים שהציפייה לשלמות היא לא ריאלית, קל יותר ללכת קדימה ולהיכנס לעשייה.
4. לאסוף מידע
כשבאים להכריע בעניין כלשהו, חשוב לבסס את ההחלטה על מידע רב ככל האפשר בנושא הרלוונטי ולדעת לשאול את השאלות הנכונות, כדי להגיע להחלטה המושכלת ביותר. מידע מקיף על כל אפשרות, יתרום לבחינה אובייקטיבית של כל אחת מהן. מאידך, חשוב לדעת איפה הגבול ולהימנע מבירור יתר אובססיבי ומתמשך, שרק ידחה את ההחלטה ולא יוסיף מידע שיכול להיות משמעותי.
5. לפעול מהראש
כשבאים לקבל החלטה, במרבית המקרים עדיף להשתמש, ככל שזה ניתן, בהיגיון ובחשיבה רציונלית. להתבסס על הנתונים שאספתם לגבי כל אפשרות ולפעול מתוך רצון חופשי ולא מתוך הזדקקות.
6. להשתמש באינטואיציה
עם כל הכבוד לנתונים שאספתם, עדיין כדאי לקחת בחשבון גם את התחושה הפנימית שמעוררת בכם כל אפשרות העומדת לבחירה. מי שמתקשה להתחבר לאינטואיציה, מוזמן לנסות להבהיר את המחשבות באמצעות פעילות ספורטיבית. לצאת לריצה, למסיבת ריקודים, למקצה שחייה או אימון יוגה.
7. להתייעץ עם חבר
עצה טובה או הכוונה ממישהו קרוב שמכיר אתכם היטב, יכולה להיות משמעותית כשבאים לקחת החלטה. מילה של חבר או בן משפחה, שיודע מה יעשה לכם טוב ומה לא, יכולה לפתור את ההתלבטות.
8. להעלות על הכתב
המאמן האישי עדי פורת מציע לנסח את ההחלטה העומדת על הפרק ולהעלות אותה על הכתב, כולל כל הנקודות וההיבטים הקשורים בה, המחייבים התייחסות. אם מדובר, למשל, במעבר למקום עבודה חדש, יש לקחת בחשבון את היכולת שלנו להתמודד עם שינויים בתקופה זו של החיים, את האפשרות למצוא משהו טוב יותר מבחינת שכר ותנאים, את המיקום של מקום העבודה החדש ודרכי ההגעה אליו, את הדברים שאנחנו מוותרים עליהם במקום העבודה הנוכחי וכדומה [2].
על הדף, כדאי לפרט גם מהם הצרכים שלנו ומי מהאפשרויות שלפנינו, יכולה לשרת אותם טוב יותר. כדאי להימנע, מניסוח יעדים כלליים מדי כמו חיפוש אחר עניין או הימנעות משעמום. במקביל, מומלץ לנסח את הצרכים על דרך החיוב, למשל “יש לי צורך בביטחון כלכלי”, “יש לי צורך בהערכה מהסביבה ובמימוש עצמי”, במקום אמירות בסגנון “אני רוצה שלא יזלזלו בי”.
בנוסף, יש לערוך את רשימות ה”בעד” ו”נגד” לגבי כל אפשרות, תוך התייחסות לרצונות, לצרכים ולמטרות שלנו, לצד המגבלות, האילוצים וההשלכות האפשריות של ההחלטה. לא פחות חשוב, לעמוד על הרגשות שלכם כשאתם בוחנים את האפשרויות השונות ולברר איזה רגש מעוררת כל אפשרות.
9. להיפטר מהקשב האוטומטי
הפסיכולוג גיל ונטורה, הסביר אודות נושא קבלת החלטות, וטען שהקשב האוטומטי שלנו, שבא לשרת נוחות ויעילות, למעשה משבש את היכולת להגיע להחלטות ומביא לקיפאון ותקיעות. אנחנו מפספסים לדבריו, זוויות רבות של המציאות שנראות לנו, בעקבות ניסיון החיים עד כה, לא רלוונטיות, אבל יתכן שדווקא בהן, טמונה הבטחה חדשה עבורנו [3].
10. לחשוב על חלופות
במסגרת קבלת החלטות מושכלת חשוב לבחון היטב את החלופות האפשריות, על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם [4]. במקרים שבהם לא קיימות אפשרויות מספיק טובות לבחירה, כדאי להפעיל יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, כדי לייצר אופציות נוספות, שאולי לא חשבתם עליהן קודם לכן.
11. לחפש דרך חדשה
לעשות את אותו הדבר שוב ולצפות לתוצאות שונות, היא על פי אלברט איינשטיין, ההגדרה לאי שפיות. כדי להגיע לתוצאות שונות ממה שהגענו אליהן בעבר, כדאי, אם כך, לנסות לבחור בדרך חדשה, שלא נבחרה קודם.
12. לקחת אחריות
לא משנה מה הוחלט, מאוד חשוב לאחר מעשה לקחת אחריות על ההחלטה ולעמוד מאחוריה ולתת לעצמכם את הקרדיט שבחרתם נכון. גם אם תוצאותיה של ההחלטה לא מוכיחות את עצמן בסופו של דבר, אין טעם להיסחף לחרטה, הלקאה עצמית ורגשות אשמה. עדיף להסתכל קדימה ולנסות לפעול לשיפור המצב ואולי אף לתיקון הטעות, באמצעים העומדים לרשותכם.
