“הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, האופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי” (צ’רצ’יל)
מהו ההבדל בין שני המושגים הללו – אופטימיות ופסימיות?
המילה אופטימיות גזורה מהמילה אופטימום בלטינית, שפירושה – הטוב ביותר. ואכן, אדם אופטימי חושב שהכול יסתדר בסופו של דבר לטובה ורואה את העולם כמקום חיובי. כמו כן מאמין האופטימי שאנשים הינם טובים במהותם ושכל מה שקורה – קורה לטובה.
אופטימיות אינה ראייה של המציאות כאידיאלית וחסרת בעיות, אלא האמונה שלמרות הבעיות והקשיים יש לאדם כוח ויכולת לשפר את חייו ולשנות אותם לטובה. האופטימיים מאמינים גם כי יוכלו להתגבר בהצלחה על מכשולים ויצליחו להגשים את מטרותיהם.
מחקרים מצאו שאופטימיות היא לא תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת. כלומר: ניתן להפנים אותה בילדות אם ההורים הינם אופטימיים ומחדירים ראיית עולם זו לילדיהם. אך גם ניתן בגיל מבוגר ללמוד את חשיבות האופטימיות ולהפנים אותה כראיית עולם מקדמת וחיובית [1].
פֶּסימיות, לעומתה, היא תפיסת המציאות כשלילית במהותה. הפסימי מאמין שהאנשים רעים מטבעם ונוטה לפרש את מה שקורה לו כשלילי ובעייתי. הפסימי יראה שחורות ותמיד יחיה בחשש מכישלון וממה שצפוי לו בעתיד. הוא עסוק תמידית בבעיותיו ותשומת לבו ממוקדת בדיבור ובחשיבה עליהן ללא הרף. הוא רואה תמיד את הצד הרע, המצער והקשה של הדברים ונוטה לייחס את כישלונותיו לתכונותיו השליליות ולחוסר מזלו. האופטימי, לעומתו, יראה כישלון כמשהו חולף וכשיעור שיש ללמוד ממנו.
בעוד האופטימי יחפש דרכי פעולה ופתרונות לקשיים בהם הוא נתקל, הפסימי רק יתמקד בסבלו ובעמידה פסיבית מול “הגורל האכזר”.
מדוע טוענים המחקרים שכדאי לנו להיות אופטימיים?
המציאות האובייקטיבית היא אותה המציאות – גם לאופטימי וגם לפסימי. מה ששונה הוא – שהאופטימי רואה את הטוב שברע ואילו הפסימי רואה את הרע שבטוב.
מחקרים רבים נעשו על השפעתם של חשיבה חיובית וחשיבה שלילית על חיי האדם ועל בריאותו הנפשית והפיסית.
מבחינת השגת יעדים בחיים והגשמת מטרות מצביעים המחקרים באופן ברור שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום בחיים.
אפשר לומר, שצורת החשיבה היא מעין “נבואה שמגשימה את עצמה”. כלומר: כשאדם מאמין שיצליח במשימתו הוא נוטה להתאמץ ולהשתדל הרבה יותר מזה שחושב שחבל על המאמץ – משום שבמילא הוא הולך להיכשל [2].
הגוף והנפש אחד הם ואכן מצאו המחקרים שלחשיבה אופטימית יתרונות בריאותיים פיסיים ונפשיים כאחד: אנשים אופטימיים מתמודדים טוב יותר עם מצבי לחץ, נוטים להיות פחות חולים, משתקמים מהר וטוב יותר ממשברים בריאותיים ופסיכולוגיים וחווים החלמה מהירה יותר אחרי ניתוחים. הם גם סובלים פחות ממצוקות נפשיות כמו מתח מתמשך, חרדה ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל מצבים אלו.
עוד הראו המחקרים, כי האופטימיים חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים ומקפידים יותר על שמירת בריאותם, על בדיקות תקופתיות ועל יישום אורח חיים בריא.
לאמן את עצמנו לראות את חצי הכוס המלאה – 10 טיפים להתגבר על פסימיות
אם אתם מאלו שמסתכלים תמיד על חצי הכוס הריקה יש לנו בשורה טובה עבורכם – אתם יכולים להשתנות! מחקרים מצאו שאדם יכול ללמד את עצמו להיות אופטימי ולאמן את המוח כך שיוכל לשנות את דרך חשיבתו מאופטימיות לפסימיות.
אז איך עושים את זה?
1. מודעות עצמית – האם אני אופטימי או פסימי?
מודעות עצמית היא כלל בסיס לחיים בכל תחומי חיינו. לכן, חשוב שאדם ידע להגדיר לעצמו האם הוא פסימי או אופטימי. לעיתים, הוא כה רגיל להתנהג אופן אוטומטי ולא מודע, עד שאינו שם לב להתנהגותו. לשם כך ניתן לשאול את עצמנו: איך אני מתנהג מול מצב מאתגר? אם התשובה היא “אני לא מפסיק/ה לקטר, חושב/ת שאין לי סיכוי להצליח ובטוח/ה שהמצב גרוע – אין ספק שאת/ה פסימי.
ולחילופין – אם אני חושב/ת “המצב לא בעייתי כל כך. אני יודע מה לעשות ואני בטוח שהכול יסתדר לבסוף על הצד הטוב ביותר” – הרי שאת/ה אופטימי. זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר – כשאדם יודע להגדיר את דפוסי המחשבות שלו הוא גם יכול לעשות משהו כדי לשנות את המצב.
2. יצירת אתגרים לעשייה
עשייה מעוררת אופטימיות והיא ההיפך הגמור מהתקיעות המאפיינת אנשים פסימיים. קביעת אתגרים קטנים על בסיס יומיומי וביצועם, תורמת רבות לתחושת המסוגלות העצמית. היא גם יוצרת הסחת דעת בריאה של תנועה במקום שעמום ואי עשייה הגוררים מחשבות שליליות.
“to do list” – תוכנית פעולה יומית ואף תוכניות לעתיד הרחוק יותר – היא סיבה מעולה להשקיע אנרגיה במשהו חיובי.
במקום להרגיש קורבנות של המצב, כפי שחשים הפסימיים, העשייה תכוון אותנו לתחושה של שליטה ומשמעות.
3. להתבונן על המצב מבחוץ
כשאנחנו חושבים באופן פסימי וחוששים ממה שעומד לקרות אנחנו מוצפים ברגשות ואיננו יכולים להיות אובייקטיבים. כדי להתבונן על המצב בצורה שקולה והגיונית דמיינו לעצמכם שאתם מספרים על הבעיה המטרידה אתכם לחבר.
נסו לתאר את המצב באובייקטיביות – רק את העובדות ללא הרגשות – כאילו אתם מתבוננים עליו מהצד.
דרך זו יוצרת התבוננות בפרספקטיבה אחרת על המצב ומאפשרת לגלות פתרונות אחרים ונקודות חשיבה שלא יכלו להיות לכם כשהרגשתם לכודים בתוך הבעיה.
4. לאמן את עצמכם להפסיק להתלונן
האמת היא, שהפסימי נהנה לדבר על הבעיות שלו ולהתלונן בלי סוף. זהו הרגל שיש לנסות בהדרגה לעקור אותו מהשורש.
אחת הדרכים היא לבטל את אפקט ההנאה – אם לא ניתן להתלונן בקול רם מול כל מי שרוצה (ולא רוצה…) לשמוע – מה הערך בקיטורים? לפי תפיסתו של הפסימי – לסבול בשקט זה לא כיף… לפיכך, נסו כמה שפחות לדבר על הבעיות ולספר כמה קשה לכם. במקום זה, עשו מה שאדם אופטימי היה עושה – מחפש דרכים לפתור את הבעיה ולא משתף בה “את כל העולם”…
5. חשיבה אופטימית בוראת מציאות
לחשיבה יש כוח רב – היא מעצבת את תפיסת המציאות של האדם וקובעת את הפירושים שהוא מעניק למה קורה לו. לכן, חשיבה חיובית ואופטימית יכולה ליצור מציאות חיובית.
כשאנו מצויים מול מצב בעייתי, חישבו לעצמכם – האם ניתן לפרש את המצב באור חיובי יותר? האם משהו טוב יכול לנבוע מהקושי? האם טמונות כאן הזדמנויות שלא היו נקרות על דרכי ללא הסיטואציה הקשה שאני נתון בה? מה אני יכול ללמוד מהמצב? חשיבה ברוח זו מעניקה תחושה של שליטה (ואפילו אם היא חלקית) על המצב ויכולת להשפיע עליו לטובה.
6. מה טוב בחיים שלי? תרגיל בחשיבה חיובית
אם מחפשים דברים טובים – מוצאים אותם. אחד התרגילים המומלצים בחיפוש הטוב הוא להקדיש בערב כמה דקות לשחזר אלו דברים טובים ומשמעותיים קרו במשך היום. להוקיר אותם ולשמוח שחווית אותם.
אנו יכולים לבחור על מה לחשוב ובתירגול זה אנו מתמקדים בטוב ומנסים להגדילו בחיינו. כשמברכים על הטוב נוצרת הערכה גם לדברים הקטנים אך המשמעותיים בחיים ואנו מגדילים כך את המעגלים החיוביים והאופטימיים בחיינו.
7. לא לשתף פעולה עם תסריטי אימה
המחשבות השליליות הדומיננטיות גורמות לנו לפתח תסריטים מפחידים בדמיוננו ולצייר את המציאות באור מאיים הרבה יותר ממה שהיא באמת.
ברוב המקרים מתגלה לנו לבסוף שהאתגר לא היה כל כך קשה או שהבדיקה שפחדנו ממנה לא הייתה כואבת.
לכן, כשאתם מזהים מחשבות כאלו אמרו לעצמכם – “אנסה להתמודד כמיטב יכולתי. ובכל מקרה אנסה לחקור עם עצמי מדוע אני פוחד ומה אני יכול לעשות כדי להתגבר על הפחד.
8. לא להנציח את העבר
אנו נוטים לשחזר את זיכרונות – חלקם חיוביים וחלקם שליליים. חלק גדול מהמחשבות הפסימיות שלנו הן מחשבות שמסתמכות על זיכרונות העבר ומזהירות אותנו שמה שקרה אז יכול לקרות שוב.
אבל, לא סתם אומרים על החיים “שהדבר הקבוע היחיד בהם הוא השינוי.” המציאות אף פעם לא חוזרת במדויק על עצמה. דברים קורים בזמן אחר, באופן שונה וגם אנחנו למדו דבר או שניים במשך הזמן. לכן, רוב הסיכויים שעתה גם אם ניתקל במצב דומה ההשתלשלות של הדברים תהיה שונה.
אמנם, לא ניתן לשנות חוויה שלילית מהעבר, אבל ניתן לשנות את תפיסתנו לגבי העבר ולעצב אחרת את ההווה.
9. להקיף עצמכם בסביבה תומכת
לסביבה החברתית המקיפה אותנו יש השפעה רבת משמעות על דעותינו, הרגשותינו והתנהגויותינו [3]. לכל אדם חשוב לבחור מי הוא מעוניין שיהיה בקשר אתו ואת מי היה רוצה להרחיק מחייו.
ישנם אנשים פסימיים, נצלנים, זוללי אנרגיה שמחלישים אותנו ומשפיעים עלינו לרעה. לעומת זאת, אנשים אופטימיים מאזנים ומייצבים אותנו, מזכירים לנו ללא הרף כיצד יש לפרש את המציאות ונוסכים בנו תקווה ושמחה.
דעו לבחור מי מתאים שיהיה חלק מחייכם ואת מי צריך להרחיק למען בריאותכם הנפשית והפיסית.
10. דעו ש”כשדלת אחת נסגרה – דלת שנייה נפתחת”
אדם פסימי תמיד יתמקד בדלת שנסגרת, בהזדמנות שהוחמצה וייסר את עצמו שוב ושב אם הדרך שבחר ללכת בה אכן הייתה נכונה.
אפשר לאמן את עצמנו לחשוב, שכל דלת שנסגרה הינה סיום של תקופה או של קשר שכבר לא משרת אותנו יותר. חשוב לא לפחד מהפחד, להביט לו בעיניים, לחקור אותו ולנסות להבין מדוע הוא התעורר.
ההזדמנויות בחיים הן בלתי נגמרות, השאלה היא האם אנו ערניים לזהות דלת שנפתחת או הזדמנות שנוצרה שלא ציפינו לה, אבל חבל שנפספס אותה. באימון מוחנו לחשיבה אופטימית חשוב שנתחיל להתמקד בדלת הפתוחה במקום להתמקד בזו שנסגרה.
