בשיחת TED מפתיעה שערכה [1], סיפרה אמילי בלקטיס (Emily Balcetis), פסיכולוגית חברתית, על תובנות שרכשה אודות מערכת הראייה שלנו והאופן שבו אנו תופסים וחווים באופן סובייקטיבי את המציאות. בהתבסס על אותן תובנות, היא והצוות שלה פיתחו שיטה שעוזרת להעלות את רמת המוטיבציה של המתאמנים ומפחיתה ברמת המאמץ שהם חשים במהלך האימון, וכך מקלה עליהם – ומגדילה את הסיכוי שהם יתמידו באימון וישפרו את הכושר הגופני שלהם. גם אתם יכולים ליישם את אותה השיטה – ובקלות.
תפיסה היא חוויה סובייקטיבית
בלקטיס מתחילה בלתאר כיצד התפיסה שלנו, ובפרט התפיסה החזותית – היא למעשה סובייקטיבית ומשתנה מאדם לאדם. היא סיפקה לכך מספר דוגמאות שנבעו מתוצאות מחקרים שערכה:
- הבעת הפנים של אדם מסוים עשויה להיתפס בצורה שונה על ידי אנשים שונים. חלק מהאנשים יחשבו למשל שהוא מביע חוסר נוחות וחלקם יחשבו שהוא מביע אמפתיה או ספקנות [2].
- אנשים שמגבילים את עצמם מבחינה קלורית רואים תפוחים כגדולים יותר מאשר אנשים שלא מצויים בדיוק באותה העת בדיאטה.
- שחקני בייסבול שנמצאים בכושר רעוע ולא נמצאים בתקופה מוצלחת מבחינה מקצועית רואים את הכדור כקטן יותר מאלו שכן.
- אנשים שהצביעו לברק אובמה בבחירות 2008 תפסו אותו כבעל צבע עור בהיר יותר מאשר אנשים שלא הצביעו לו – ותפסו אותו כבעל צבע עור כהה יותר.
היא מסבירה את הסובייקטיביות של התפיסה בכך שהעיניים שלנו יכולות לקלוט רק כמות קטנה יחסית של מידע בכל רגע נתון בזמן, ושאנחנו יכולים להתמקד בשטח קטן במיוחד – קטן כשטח הפנים של אגודל. השאר נותר מטושטש ומעורפל, והמוח הוא זה שמשלים עבורנו את התמונה – וכך אנחנו רואים למעשה באמצעות העין של השכל יותר מאשר עם העיניים עצמן, וחווית הראייה הופכת לסובייקטיבית ומשתנה מאדם לאדם [3].
לשפר את הסיכויים לשמור על כושר גופני
בלקטיס עברה לדבר על שמירה על המשקל ועל כושר גופני. היא טוענת שאנשים רבים אכן מבטיחים לעצמם בתחילת השנה, שהשנה זה סוף-סוף קורה, השנה הם ירזו ויחזרו לכושר – אך רק מעטים עומדים בהבטחה העצמית הזאת. הסיבה לכך היא שהעין של השכל אולי עובדת נגדם ומפחיתה את הסיכויים שלהם לעמוד בתהליך השמירה על הכושר הגופני.
היא אומרת שחלק מהאנשים תופסים כושר גופני כפעילות קלה יותר לביצוע וחלק מהאנשים תופסים כושר גופני כפעילות קשה יותר לביצוע – וזאת בהתאם לאיך שהשכל שלהם בוחר לראות. היא והצוות שלה ערכו מחקר בו הם בחנו 2 קבוצות של משתתפים בכל שלב. הם העמידו אותן על נקודת הפתיחה של מסלול ריצה, וביקשו מהן להעריך את המרחק עד לקו הסיום. זה מה שהם גילו:
- משתתפים בכושר גופני טוב יותר תפסו את המרחק לקו הסיום כקצר יותר מאשר אלו שהיו מצויים בכושר גופני פחות טוב. הכושר הגבוה שינה את התפיסה שלהם את הסביבה.
- משתתפים עם מוטיבציה גבוהה להתאמן ראו את המרחק לקו הסיום כקצר יותר מאשר אלו שלא הייתה להם מוטיבציה להתאמן. למעשה, משתתפים בעלי מוטיבציה גבוהה, שלא היו בכושר גופני גבוה, אף תפסו את קו הסיום כקרוב יותר מאשר משתתפים שהיו בכושר גופני גבוה – אך ניחנו בפחות מוטיבציה.
הפתרון: לשמור את העיניים ממוקדות על המטרה
בלקטיס והצוות שלה פיתחו שיטה, שלה הם נתנו את השם “Keep Your Eyes on the Prize” – ושמו אותה למבחן. לקבוצה אחת הם אמרו להתמקד היטב בקו הסיום עצמו, לדמיין שאור זרקורים מאיר אותו, מבלי להביט סביב ומבלי לפזר את מוקד הראייה. לקבוצת הביקורת הם אמרו לשוטט עם העיניים, לפעמים להביט בקו הסיום, לפעמים באלמנטים אחרים בסביבה.
התוצאות: השיטה שלהם השפיעה על החוויה ועל התפיסה של המשתתפים שהתמקדו בקו הסיום בלבד. אנשים ששמרו את העיניים שלהם ממוקדות על המטרה תפסו את קו הסיום כ-30% קרוב יותר מאשר אלו שלא. לאחר מכן הם הוסיפו למשתתפים משקולות והורו להם לצעוד לקו הסיום. המשתתפים שהתמקדו בקו הסיום דיווחו שנדרש מהם כ-17% פחות מאמץ לביצוע התרגיל.
משמעות הדבר היא שעבורם – התרגיל היה קל יותר. למעשה, התרגיל לא רק נראה והרגיש קל יותר – אלו שהתמקדו בקו הסיום בלבד אף נעו 23% מהר יותר ממשתתפי הקבוצה השנייה.
אלו חדשות מעולות בכל הקשור ליכולת שלנו לעצב את החוויה הסובייקטיבית שלנו ואת איך שאנחנו תופסים וחווים את המציאות. זוהי שיטה שלא עולה כסף והיא גם קלה ליישום, וזאת ללא תלות במידת הכושר הגופני שלכם.
מוסר ההשכל הוא שאם תשמרו על ריכוז ותתמקדו במטרה שלפניכם – יהיה לכם קל יותר להשיג אותה, גם מבחינת החוויה הסובייקטיבית שלכם וגם מבחינת המציאות האובייקטיבית. אם אתם רוצים לרדת במשקל ולשמור על כושר גופני, התמקדות במטרה תעזור לכם לעשות זאת באופן קל, נוח ומהיר יותר. בשורה התחתונה, זוהי אסטרטגיה נוספת בה תוכלו להשתמש על מנת לשמור על אורח חיים בריא.
