שיטת EMDR (ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing) עוסקת בהכהיית הזיכרון הטראומתי על ידי שימוש בגירוי דו צידי המעמעם תחושות מצוקה שעולות עם הזיכרון הטראומתי. הכהיית הזכרון הטראומתי עשויה להיטיב את התמודדותו של האדם עם האירוע הטראומתי אשר חווה.
מכירים את זה שמישהו יתאר אירוע מבהיל או אפילו סתם מעצבן וישתמשו במילה טראומה כדי לתאר את זה? יכול להיות שהאירוע המתואר אכן היה מבהיל או לא נעים, אך האם הוא אכן היה טראומתי?
מהי טראומה?
טראומה מוגדרת כאירוע חד פעמי או מתמשך אשר נחווה כמסכן פיזית או נפשית את שלמותו של האדם. התעמקות במקור המילה טראומה תסייע לנו יותר להבינה. המילה טראומה מקורה ביוונית ומשמעותה פצע, קרע. עד המאה ה-17 המילה טראומה הייתה בשימוש בהקשר רפואיים, פיזיולוגיים ומאז השימוש בה התרחב והיא הושאלה גם לשדה הטיפול הנפשי. טראומה היא פצע, קרע בנפשו של האדם. טראומה לא מטופלת עלולה להוביל להפרעה פוסט טראומתית, PTSD, הפרעה הכוללת בתוכה מגוון רחב של סימפטומים, סיוטים, פלשבקים, מחשבות טורדניות, חרדות, הימנעות, דיכאון ועוד.
ניתן לראות טראומה כאירוע כל כך מאיים על האדם עד כי לא נותרו בו מילים לספר אפילו לעצמו נרטיב קוהרנטי על אשר אירע, והאירוע נשאר בגדר טלטלה מערערת, לא מעובדת, גולמית הממשיכה לחיות באדם ומופיעה בצורת סימפטומים שונים, חלקיקים לא מעובדים, פולשניים, חודרניים ומאיימים.
לא תמיד אירוע טראומתי אכן יתפתח להפרעה פוסט טראומתית. ישנם גורמים שונים המשפיעים על התפתחות טראומה ל-PTSD, מערכות תמיכה, גורמים אישיותיים ועוד. אולם, טראומה לא מספיק מטופלת ומעובדת יכולה להתפתח לכדי הפרעה פוסט טראומתית, הפרעה המצריכה טיפול כדי לעבד את הטראומה ולהצליח לחיות איתה ולצידה. אחת משיטות הטיפול המוכרות ויעילות בטראומה הינה EMDR.
מהי גישת EMDR?
שיטת EMDR (ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing), או בתרגום לעברית “עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים” [1] הינה שיטה שפותחה בסוף שנות ה-80′ על ידי פסיכולוגית אמריקנית, דר’ פרנסין שפירו. במהלך מחקרה גילתה באופן לא מכוון כי תנועות עיניים, או כל גירוי אחר, עשויות להפחית את עוצמת המחשבות והרגשות המטרידות הקשורות בטראומה. ומאז אותו גילוי, הנושא ממשיך להיחקר בעולם וכיום הינו אחד משיטת הטיפול המוכרות והמומלצות לטיפול בטראומה.
“שינוי הזיכרונות שיוצרים את הדרך בה אנו רואים את עצמנו משנה גם את האופן שבו אנו רואים אחרים. לכן, מערכות היחסים שלנו, הביצועים בעבודה, מה שאנחנו מוכנים לעשות או מסוגלים להתנגד, כולם נעים בכיוון חיובי” ד״ר פרנסין שפירו
שיטת EMDR מבוססת על מודל עיבוד אינפורמציה אדפטיבי. על פי מודל זה כל חוויה או אירוע בחייו של האדם עוברת עיבוד טרם כניסתה לתודעה של האדם באופן מסתגל ומיטיב המאפשר תהליכי למידה. טראומה, לעומת זאת, אינה עוברת עיבוד ונקלטת בתודעתו של האדם כאירוע גולמי אשר המחזות, מחשבות , רגשות הקולות, הריחות וכל פרט אחר באותו אירוע נשארים כמו שהם בתודעה וממשיכים להופיע כסימפטומים. על פי תפיסה זו ישנם מחקרים התופסים הפרעה פוסט טראומתית כהפרעת זיכרון למעשה, מאחר והזיכרונות הקיימים במאגר הזיכרונות הם אינם אדפטיביים, משבשים את איכות החיים והטיפול בהפרעה צריך להיות טיפול בזיכרונות העבר ובאופן בן נשמרו בתודעה [2].
מטרת הטיפול היא אפוא לקחת את זיכרונות העבר ואת הטריגרים בהווה לעבד אותם ולהפוך אותם לזיכרונות בעלי הקשר, לפתח דפוסי חשיבה אדפטיביים ואסטרטגיות להתמודדות עתידנית.
איך בדיוק זה קורה? ישנן תיאוריות מחקריות רבות המספקות הסברים שונים למנגנון הפעולה המתרחש בזמן הטיפול. התיאוריה שזכתה לתמיכה מרבית היא זו העוסקת בזיכרון העובד הטוענת כי יכולת ההכלה של זיכרון זה הינה מוגבלת. גירויים דו צידיים, גירויים המערבים את שתי ההמיספרות במוח (אצל ימניים: שמאל – קוגניטיבי וימין – רגשי), יכולים לפגוע בתפקוד הזיכרון העובד ובכך להפחית את המטען השלילי הנלווה לזיכרונות הטראומתיים. הפחתת עוצמת הרגשות של הזיכרונות ועמעום חווית הפגיעה וחוסר האונים מאפשרת ליצור תפיסה חדשה ומיטיבה של האירוע ושל יכולת ההתמודדות.
מה עושים בפועל בגישת EMDR?
טיפול EMDR בנוי משמונה שלבים המתייחסים לשלושת ממדי הזמן, עבר, הווה ועתיד, זיכרונות העבר, טריגרים בהווה והתמודדות בעתיד. אורך הטיפול עשוי להשתנות מאדם לאדם, אך EMDR מוגדר כטיפול ממוקד קצר טווח [3].
שלב 1: איסוף מידע
בשלב זה המטפל יקשיב לסיפור חייו של המטופל, יתמקד בבעיות אשר הובילו אותו לטיפול, זיהויי טריגרים, מצבים המעוררים את הסימפטומים וכן איתור משאבים פנימיים וחיצונים שסייעו לאדם וניתן יהיה להמשיך ולהיעזר בהם ולבסוף יבנה תוכנית טיפול.
שלב 2: הכנה
שלב זה מטרתו להכין את המטופל לקראת הצפוי במהלך הטיפול ולבחור יחד גירוי צידי המתאים למטופל ביותר, לדוגמה: מעקב תזוזות עיניים, , תנועות תיפוף ביד שונה בכל פעם , השמעת מוזיקה מרגיעה באוזן אחרת בכל פעם או כל גירוי אחר. בהכוונת המטפל האדם ימצא מקום בטוח, זיכרון של מקום נעים שניתן לחזקו באמצעות הגירוי. בנוסף המטפל והמטופל יערכו תיאום ציפיות כדי לוודא שציפיות האדם מהטיפול הן אכן ברות השגה. דבר נוסף חשוב בשלב זה הינו ללמוד טכניקות הרגעה והרפיה כדי להיעזר בהם במהלך הטיפול.
שלב 3: הערכה
בשלב זה האדם בוחר זיכרון אחד (הבהיר ביותר) הקשור בטראומה אשר בעקבותיה פנה לטיפול. יחד עם המטפל הוא מפרק את הזיכרון לפרטי פרטים המתייחסים להיבטים סנסורים, קוגניטיביים, רגשיים וגופנים.
אולי כדי להבין שלב זה טוב יותר, נסו גם אתם לחשוב על אירוע כלשהו, לאו דווקא שלילי, ושאלו את עצמכם איך הרגשתי נפשית? איך הרגשתי פיזית? מה חשבתי בזמן האירוע? תרגיל זה ממחיש כי כל אירוע שנצרב בתודעה והופך לזיכרון הוא למעשה זיכרון אותו אנו נושאים בכל הרבדים השונים של קיומנו, הרובד הנפשי, החושי, הפיזי והקוגניטיבי.
לאחר מכן האדם יתבקש לתאר תמונה המייצגת את האירוע ולתאר מחשבה שלילית על עצמו בהקשר לאירוע ומחשבה חיובית על עצמו אותו היה רוצה לרכוש, רגש העולה בה בהקשר לאירוע והתחושה הפיזית העולה בו בעת הזיכרון.
שלב 4: עיבוד\הקהיה
שלב זה הינו השלב המשמעותי ביותר בטיפול ומטרתו הפחתת המצוקה הקשורה בזיכרון הטראומתי על ידי שימוש בגירוי. בשלב זה המטופל מעלה תמונה, אמירה או כל ייצוג אחר שקשורה בטראומה ולעקוב אחר הגירוי תוך שימת לב לחוויה. לאחר כמה דקות של גירוי המטופל יתאר את אשר מרגיש תוך התייחסות להרגשתו הפיזית, נפשית, סנסורית ומחשבותיו. דבר זה ייעשה מספר פעמים עד שהמטופל יתאר כי הוא אינו חווה מצוקה או חרדה העולה עקב הזיכרון הטראומתי. במידה ועולה כל ביטוי של מצוקה בשלב זה ניתן להיעזר בטכניקות ההרגעה השונות שהעלו בשלב הקודם.
שלב 5: התקנה
שלב זה מטרתו לחבר את הזיכרון החדש, כפי שנחווה כעת על ידי המטופל יחד עם אמירה חיובית כדי להפוך את האמירה הזו לאמירה שמייצגת עבורו את התמודדותו ותפקודו החיוביים בזיכרון האירוע הטראומתי. אם עד כה האדם תפס עצמו כחסר אונים או מאוים, מטרת שלב זה היא להבנות זיכרון חיובי חדש המייצג התמודדות חיובית. גם כאן, כמו בשלב הקודם האדם מתמקד בזיכרון ובאמירה החדשה תוך מעקב אחר הגירוי עד שאין שינוי בתגובה לגירוי ונראה שהאמירה החיובית החדשה מתיישבת בזיכרון.
שלב 6: סריקת גוף
מטרת שלב זה הינה לוודא שאין תגובות פיזיולוגיות לזיכרון החדש, לדוג’ רעד , הזעה, דפיקות לב או כל תגובה אחרת המעידה על מצוקה נפשית. האדם מתבקש לשים לב לזיכרון, אמירה ולגופו תוך כדי שהמטפל מבצע סט גירויים. הצלחת שלב זה תהיה כאשר נראה כי אין תגובות חריגות לזיכרון החדש.
ולבסוף יעשה איסוף וסיכום של התהליך, הדגשת השינוי שנעשה, היזכרות במשאבים ובכוחות העומדים לרשות האדם והערכה לגבי המשך טיפול.
זהו כמובן מבנה בסיסי של טיפול EMDR, התהליך יכול להשתנות מאדם לאדם אך זוהי מפת הדרכים של הטיפול. בעת בחירת שיטת טיפול ומטפל חשוב מאד לברר לגבי הכשרתו של המטפל הסמכתו וניסיונו. הבחירה לפנות לטיפול הינה בחירה אמיצה המעידה על כוחות, עם זאת פתיחה של אירועי עבר טראומתיים עלולה להיות מציפה רגשית ואולי מעוררת חרדה ומצוקה בפני עצמה. וודאו שאתם בוחרים באיש טיפול בעל ידע מתאים להחזיק חווית פירוק העשויה להתעורר עם פתיחת פצעים ישנים וכואבים.
