לא פעם יוצא לנו לשמוע מסביבנו משפטים כמו: “יש לה ביטחון עצמי גבוה”, “יש לו ערך עצמי נמוך”, “היא חסרת ביטחון” וכדומה. לא תמיד אנחנו מבינים את המשמעות העמוקה של אותן מילים. אבל מה שבטוח שכולן מתנקזות למושג אחד מופשט “דימוי עצמי”. אז מהו דימוי עצמי? מה ההבדל בין דימוי עצמי נמוך לדימוי עצמי גבוה? כיצד הדימוי העצמי מתפתח במהלך חיינו? ומה התרומה שלו עבורנו? כל התשובות בהמשך, הישארו איתנו.
מהו דימוי עצמי?
דימוי עצמי הוא הערכה רגשית וקוגניטיבית של האדם בעיני עצמו. או במילים אחרות, הדרך שבה אנחנו חושבים על עצמנו, רואים את עצמנו, מתייחסים לעצמנו מבטאת את הדימוי העצמי שלנו. הדימוי העצמי שלנו הוא גורם מכריע ובעל השפעה ניכרת על האמונה שלנו בעצמנו, הוא זה שמוביל אותנו להצלחה או לכישלון חרוץ, גורם לנו לראות את החיים באור חיובי או שלילי ומשפיע על הביטחון העצמי שלנו [1].
מרכיבי הדימוי העצמי
על פי רוב, אין קשר בין הדימוי העצמי שלנו ליכולות ולכישורים שלנו בפועל. הדימוי העצמי שלנו מורכב ממגוון מרכיבים שונים כגון:
- דימוי גופני – הדרך שבה אנחנו חושבים על החיצוניות שלנו.
- דימוי אישי – הדרך שבה אנחנו תופסים את תכונותינו האישיות ומגדירים את עצמנו: “רגישים”, “קנאים”, “קמצנים”, “חכמים” וכדומה.
- דימוי מוסרי וחברתי – הדרך בה אנחנו תופסים את עצמנו ביחס לנורמת המוסר ובאינטראקציות חברתיות, למשל: “מוחצנים”, “מופנמים”, “אנטי חברתיים”, “לא תקשורתיים”, “ביישנים” וכדומה.
- דימוי משפחתי – הדרך בה אנחנו תופסים את מקומנו במרקם היחסים במשפחתנו.
- דימוי מקצועי – הדרך שבה אנחנו תופסים את המקצוע שלנו והסטטוס שהוא מקנה לנו. למשל: אני רופא, עורך דין, פסיכולוג וכדומה.
- דימוי הצלחה – הדרך שבה אנחנו מגדירים פרמטרים של הצלחה וקובעים אם הצלחנו או נכשלנו.
כיצד מתפתח הדימוי העצמי שלנו?
במרבית המקרים, דימוי עצמי מתפתח עוד בילדותנו וממשיך להתפתח גם בבגרותנו, הוא נבנה ומתעצב מתוך חוויות הילדות שלנו, חוויות החיים שלנו, והאופן שבו גדלנו והתחנכו על ידי ההורים שלנו.
למשל, אם במהלך הילדות שלנו השגנו הישגים מרשימים, אך לא ענינו על הציפיות של הורינו, שאף פעם לא באמת היו מרוצים מאיתנו, שהתייחסו לכל הישג שלנו כמובן מאליו, או חשבו שההישג “לא מספיק”, או “אפשר יותר”, ייתכן שכתוצאה מכך פיתחנו בבגרותנו דפוסי חשיבה מגבילים כמו: “אנחנו לא מספיק טובים”, “אנחנו לא ראויים”, “לא מגיע לנו”.
דפוסי החשיבה המגבילים הללו צועדים איתנו לאורך חיינו הבוגרים וכאשר הם מצויים בתת מודע שלנו, הם מנהלים אותנו, גורמים לנו לחשוב שלילי בסיטואציות מסוימות, ולפרשנות שמקורה בתחושת נחיתות וחוסר ביטחון.
הפרשנות שלנו, היא זו שלרוב מובילה אותנו לתקיעות והתנהגות מעכבת בחיינו, גורמת לנו להימנעות מקבלת החלטות חשובות בחיינו שייתכן ויטיבו עימנו בעתיד, להימנעות מאינטראקציה חברתית וכדומה.
במרבית המקרים הדפוסים המגבילים גורמים לנו לשים את עצמנו בתחתית סדרי העדיפויות, וכתוצאה מכך אנחנו לא ממצים את כל האפשרויות שעומדות בפנינו.
חוויות ילדות ודימוי עצמי
כאמור, חוויות הילדות שלנו מעצבות ובונות את הדימוי העצמי שלנו. חוויות ילדות שעלולות לחזק דימוי עצמי נמוך בבגרותנו כוללות חינוך ביקורתי נוקשה, דחייה, חוסר סיפוק, ציפיות גבוהות, חוסר תשומת לב והתעללות רגשית, פיזית או מינית.
לחילופין, חוויות ילדות שתורמות לבניית דימוי עצמי גבוה ויציב בבגרות יכילו חינוך המושתת על שיח מכבד בגובה העיניים, הקשבה, קבלת תשומת לב, הבעת חיבה ועידוד מתמיד על מה שיש בנו ולא על מה שחסר.
הקשר בין דימוי עצמי ושיח פנימי
דימוי עצמי הוא מושג חמקמק מכיוון שהוא בא לידי ביטוי בשיח הפנימי שלנו עם עצמנו. דימוי עצמי נמוך יבוא לידי ביטוי בשיח פנימי שלילי, בצורה “המזלזלת” שבה אנחנו מדברים לעצמנו, בתחושות ההלקאה העצמית לאחר שעשינו טעות כלשהי, תחושות אשמה הרסניות, כעס עצמי וביקורת עצמית מחמירה.
לעומת זאת, דימוי עצמי גבוה יבוא לידי ביטוי בשיח פנימי חיובי עם עצמנו, שבו נתמקד במה שטוב בנו, אם טעינו נסלח לעצמנו, ונפרש את הטעות כהזדמנות ללמידה ולדיוק עצמי בדרך אל יעדינו.
מחקרים מדעיים
מחקרים מצביעים על כך שדימוי עצמי נמוך נפוץ גם ברשתות חברתיות, חלק מאיתנו מרגישים בנוח לפתח זהות כלשהי שלא תמיד באה בקנה אחד עם מי שאנחנו במציאות, מה שעלול לחבל באפשרויות ליצירת קשרים אמיתיים עם אנשים אחרים.
מחקר מדעי נוסף אשר בחן את הקשר בין דימוי עצמי, בריאות נפשית ורמת איכות חיים מצא כי דימוי עצמי נמוך מסוכן לבריאות הנפשית ועלול לגרום לנו למערכות יחסים שליליות בחיינו, תקשורת גרועה עם הסובבים אותנו, התמכרות לסמים בכדי להדחיק את רגשותינו, דיכאון, חרדה והימנעות [2].
אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך ידועים כבעלי אופי “מרצה”, מכיוון שקשה להם להגיד לא, לעמוד על שלהם כשהם לא מעוניינים לעשות משהו ולהיות אסרטיביים. מה שבסופו של דבר בא על חשבונם.
היתרונות הבריאותיים והנפשיים של דימוי עצמי גבוה
דימוי עצמי גבוה תורם לרווחה הפסיכולוגית שלנו, הוא מסייע לנו לראות את החיים באור חיובי, להציב מטרות ויעדים במוטיבציה, להיות בטוחים בעצמנו ולהשיג את היעדים שלנו בחיים [3].
דימוי עצמי חזק ויציב חשוב במיוחד כאשר אנחנו רוצים לפתח זוגיות בריאה וטובה, הוא קריטי לבריאות הנפשית שלנו, והוא מסייע לנו בפיתוח קשרים חברתיים חיוביים.
אנשים עם דימוי עצמי גבוה סומכים על הערכים שמובילים אותם בחייהם, סומכים על עצמם ועל שיקול דעתם, נאמנים לעצמם, פועלים בנחישות ואינם מרגישים תחושות אשמה גם כשאחרים לא תמיד “מרוצים” מהם.
אנשים שמעריכים את עצמם רואים את עצמם כייחודיים, בעלי ערך ושווים והם נוטים לשים את הזרקור על ערכים מקדמים כמו: אמונה, התמדה, נחישות, אמביציה והצלחה, ופחות על אלה המעכבים כמו: פחד, כישלון, ספק והימנעות. הדימוי העצמי הגבוה גורם לאנשים לעמוד על העקרונות שלהם בביטחון ואף לדעת לבקש עזרה מהזולת במידת הצורך.
מהו המפתח להעלאת הדימוי בעצמי?
המפתח להעלאת הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמנו הוא קודם כל לבצע “עדכון גרסה” של המחשבות השליליות שלנו ולהפוך אותן למחשבות יותר חיוביות לגבי עצמנו, ניתן לעשות את זה באופן עצמאי או באמצעות טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אימון אישי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועוד.
בתהליך השינוי חשוב מאוד לשים דגש על השפה והמילים שבה אנחנו משתמשים ולדבר לחיוב ולא לשלילה, לומר את הרצון ולא את החששות. למשל: במקום “אני מפחד להיכשל” ניתן לומר: “אני בוחר להצליח”.
אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה מאופיינים בהתנהגות פרואקטיבית שבה המושכות בידיהם, האחריות והמחויבות מוטלת עליהם והם פועלים מתוך מיקוד שליטה פנימי, כלומר הם יוזמים, בוחרים, מחליטים ומובילים בחייהם. לעומת זאת, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך מאופיינים בהתנהגות ריאקטיבית, ופועלים מתוך מיקוד שליטה חיצוני, וזאת מכיוון שהם לא סומכים על עצמם ונוטים להרגיש שהם קורבנות חסרי שליטה.
חשוב לזכור שקיים פער בין הדימוי העצמי שלנו למציאות בפועל. אם נאמין לפרדיגמות שלנו באופן עיוור, אנחנו עלולים לגרום לנבואה שמגשימה את עצמה. במקום זה, בואו נעצור את כדור השלג הזה, נשקוד על ראיית הטוב שבנו, נודה על כל מה שכבר יש ברשותנו, נשים את הזרקור על התכונות הטובות שלנו ונפרגן לעצמנו כל יום ביומו.
