כנראה שבמידה מסוימת, כולנו חוטאים באכילה שמוגדרת כאכילה רגשית. אבל בעוד שחלקנו מצליחים לווסת, למנן ולשלוט בכמויות המזון ובעיתויים שאנחנו אוכלים במהלך היממה, אנשים אחרים לא מצליחים בכך. אם אתם מוצאים את עצמכם אוכלים בשעות לא שעות, חווים בולמוסי אכילה במהלך היממה, מגזימים בכמויות המזון ועוד, כדאי להקדיש כמה דקות קריאה של השורות הבאות.
כיום אנחנו חווים, מרגישים וטועמים אוכל באופן שונה משנים עברו. בפועל, כיום כבר כולנו למדנו כיצד להרגיש את האוכל עם כל החושים בגוף.
האם חובבי בישול וקולינריה הם אוכלים רגשית? ממש לא, לא זו הכוונה. אבל מה לגבי אנשים שחווים אכילה אובססיבית, אכילה בזמן כעס ועצבים, אכילה מתוך רצון להימנע מהתמודדות עם אירוע מסוים, אכילה גם כשהאדם אינו רעב, אכילה מתוך אשמה ועוד?
בואו נדבר על כל זה, אבל קודם לכן נבחין ונבדיל בין סוגי אכילה, פיזית מול רגשית.
מה ההבדל בין רעב פיזי לרעב רגשי?
רעב פיזי, פשוטו כמשמעו – עונה על הצורך של הישרדות. כשהאדם אינו ניזון, שלל תאים ואיברים בגוף מתחילים תהליכים שונים של פירוק, כמו למשל תהליכים של פירוק שריר, מה שעשוי להוביל לבעיות בריאותיות מסוגים שונים. במקרה קיצון, כמובן גם למוות של האדם. אבל להבדיל משנים עברו, כיום אנשים לא אוכלים אך ורק כשהם רעבים.
בימינו אנשים ניזונים רגשית, מה שנקרא, פועלים מתוך “אכילה רגשית”. על פי מקורות רבים ומגזין הבריאות, HelpGuide – מגזין בריאות [1], האכילה הרגשית עונה לנו על הצורך של אי-התמודדות עם מצבים רגשיים ונפשיים שונים.
בואו לרגע נפשט את מה שאמרנו כאן.
בסופו של דבר, כנראה שכל אחד ואחת מאיתנו עברו טראומות כאלו ואחרות במהלך החיים. והטראומה לא חייבת להיות קיצונית. לעיתים מספיק אירוע דרמטי כלשהו בכדי לערער אדם, למרות שאותו אירוע ייראה ויחווה על ידי אדם אחר באופן פחות סוער ומסעיר. עבור רבים מאיתנו, הנטייה הטבעית תהיה אי הרצון להתמודד עם אותם אירועים שחווינו.
כשאנחנו לא רוצים להתמודד ושוקעים במקרר
כשאנחנו לא רוצים להתמודד עם קושי מסוים, לעיתים אנחנו שוקעים במחשבות רבות, אולי אפילו מחשבות מורכבות שמקשות עלינו להתנהל בצורה חלקה. ויחד עם זאת, במקרים מסוימים אנחנו עלולים גם לשקוע לתוך המקרר ולבלות את הזמן שלנו באכילה.
וכעת שימו לב לנקודה מעניינת מאוד – כפועל יוצא מכך שאנשים אוכלים מתוך הרצון לברוח מהתמודדות, הם עשויים לראות באוכל כאויב. ממש ככה, פשוטו כמשמעו.
בואו נבין את זה מבחינה לוגית ובעזרת דוגמה: נניח שאני לא מעוניין להתמודד עם הריבים שחוזרים ונשנים ביני לבין ההורים שלי, מה שגורם לי לבולמוסי אכילה קשים. ייתכן שאני אמצא נחמה באוכל, והוא אפילו אולי ירגיש לי בתור אלמנט ש”מגן עלי”. אבל עם הזמן, אני אבצע קישור בין האכילה לתחושות שאני חש.
במילים פשוטות יותר, סוג של התניה, לפי איוון פבלוב [2] – אם אני ארגיל את עצמי לאכול בכל פעם שבה מתקיימת מריבה בין להורים, אני אבצע “צימוד” בין התחושות שמלוות את הריב – לאוכל עצמו. כפועל יוצא, בכל פעם שבה איחשף לאוכל, אני עשוי להרגיש תחושות שמאופיינות במריבות ביני לבין ההורים שלי.
מי מאיתנו לא אוכל רגשית?
ייתכן שכולנו אוכלים רגשית במידה כזו או אחרת, אבל בחיים כמו בחיים, לכל דבר יש את המינונים והעוצמות שלו. זה לא מדויק להגיד שכל אחד מאיתנו אוכל רגשית, אבל כן מדויק שכל אחד מאיתנו יכול לחוות אפיזודות ותקופות של אכילה רגשית.
אם אתם חווים תקופות שבהן אתם מרגישים שאתם אוכלים רגשית, עדיין לא בטוח שאתם זקוקים לטיפול זה או אחר. בסופו של דבר, הפסיכיאטריה וגם הפסיכולוגיה מגדירות תופעה כבעיה בד”כ כשהיא מפריעה לאדם להתנהל חברתית, מפריעה לו לפרנס את עצמו וכו’.
טיפים להתמודדות עם אכילה רגשית
1. לוחות זמנים קבועים וסדר יום, שגרה ומה שבין לבין
אכילה רגשית לעיתים מקבלת ביטוי בשעות-לא שעות, למשל במקרים שבהם אנשים אוכלים לפני השינה באמצע הלילה ארוחות גדולות ומעביסים על עצמם מזונות מסוגים שונים. תגדירו לעצמכם שעות אכילה מסודרות, נסו לעשות מה שניתן בכדי להגביל את שעות האכילה האלו. אם קבעתם שאתם לא אוכלים באמצע הלילה יותר, נסו להישמע לכך ולסמוך על השגרה החדשה שלכם. עם הזמן, תגלו שזה הולך ונעשה קל יותר.
2. התייחסו לכל ארוחה באשר היא ומבלי לנסות לקזז מהבאה
שימו לב, זהו טיפ חשוב. מכירים את המושג Cravings? באנגלית, קרייבינג הוא דחף שאנחנו מפתחים בעקבות, בין היתר, הימנעות עצמית מאכילה. בואו נפשט את זה בעזרת דוגמה. אם בארוחה מסוימת אכלתם יותר מדי, אל תנסו לקזז קלוריות מהארוחה הבאה שלכם. זה עשוי ליצור את הדחף לאכול אחר כך עוד ועוד ובאופן לא מסודר.
3. פעילות גופנית שבקודש
פעילות גופנית היא כמעט קדושה, במיוחד אם אתם מנסים לסדר את היום שלכם, לאזן את הארוחות ואת בולמוסי האכילה, בתקווה שאין כאלו. פעילות גופנית, מעבר לכך שהיא מכניסה אותנו לשגרה יומית מאוזנת, היא גם משחררת אנדורפינים ומובילה לשיפור מצב הרוח והתחושה הכללית. אם עד היום ויתרתם על פעילות גופנית, זה הזמן להכניס אותה לחייכם.
4. טיפול וסיוע של אנשי מקצוע
אחד הדברים שהכי חשוב להמליץ עליו הוא, הטיפול מאת אנשי המקצוע. בין אם אתם בוחרים להתייעץ עם קואוצ’ר, או שמא אתם מעוניינים להסתייע בפסיכולוג, זה יהיה מבורך. את המסע של ההתמודדות עם אכילה רגשית מומלץ לעבור תוך קבלת ליווי של מטפלים, מאמנים, קואוצ’רים וכדומה.
5. השתדלו להימנע מאכילה לבדכם
בכתב העת, Obesity Research and Clinical Practice, פורסם בשנים האחרונה מחקר מעניין [3]. על פי המחקר, מסתבר שאנשים אשר נוטים לאכול לבד, עשויים לאכול מזונות פחות בריאים. כמו כן, אכילה לבד עשויה להוביל אצל חלק מהאנשים להפרזה בכמויות המזון הנאכלות. המסקנה? נסו לאכול בסביבת חברים ובני משפחה, מכרים לעבודה וכו’.
6. זיהוי מצבי סיכון ומזעור שלהם עד כמה שניתן
על פי שפת האכילה [4] – מרכז ללימוד וטיפול בהתנהגויות אכילה, יהיה כדאי לזהות מראש ולאפיין את מצבי הסיכון השונים אשר עשויים להוביל אתכם לאכילה רגשית. אם אתם יודעים שצפייה בחדשות מובילה אצלכם לבולמוס אכילתי ללא כל איזון, נסו להימנע מצפייה בחדשות. אם אתם מחליטים כן לצפות בחדשות, יהיה כדאי לעשות זאת יחד עם מכר טוב או בן משפחה. כך תוכלו לנסות ולשוחח על התחושות שהחדשות מעלות בכם, במקום לפרוק את התחושות האלו באכילה רגשית.
כיצד נדע שאנחנו אוכלים רגשית או אפילו כפייתית?
רגע לפני שנציג סממנים שונים לאכילה רגשית [5], חשוב להזכיר פרט מהותי – אל תמהרו לאבחן את עצמכם בתור אוכלים רגשית ולא בתור שום דבר אחר. יש סיבה לכך שאנשים עוברים אבחון מקצועי, ויש סיבה לכך שאין תחליף לייעוץ רפואי ולייעוץ של אנשי מקצוע. לאחר שהסרנו זאת מהדרך, הנה מספר סממנים שאם הם קיימים אצלכם, ייתכן שגם אתם אוכלים רגשית, או אולי גם כפייתית.
- אכלנים רגשיים אוכלים גם כאשר הם לא רעבים, ובמיוחד לאחר מריבות או חיכוכים, סכסוכים, חילופי דברי כעס בין אנשים וכו’. לא פעם, האכלן הרגשי יצפה להרגיש יותר טוב עם עצמו לאחר שיסיים את האכילה, מה שבפועל לא תמיד קורה.
- אכלנים כפייתיים לעיתים נמנעים מפעילויות חברתיות ומאינטראקציות חברתיות. זאת, לפעמים בגלל שהאכלנים הכפייתיים חוששים כי אופן האכילה שלהם מוגזם, מוחצן, לא תחת שליטה, מורגש כהפרעה מובחנת וכו’.
- אם אתם מרגישים שאיבדתם שליטה ושהאוכל מנהל אתכם, או שמא אתם אוכלים עד כדי הרגשה פיזית ורגשית לא טובה, יש לקחת זאת בחשבון. אכלנים כפייתיים לעיתים מרגישים שאין להם שליטה ושהם לא יצליחו להפסיק לאכול.
- אכלנים רגשיים משתמשים במזון כדי להתנחם ולהתלטף, להרגיע עצבים, להרגיע סטרס, להפיג בדידות ועצב, להפיג עייפות ועוד.
- אכלן רגשי עשוי לחוות בולמוסי אכילה בשעות הקטנות של הלילה ובמהלך היום. גם אם שעה לפני הבולמוס האכלן הרגשי אכל ארוחה שלמה ומזינה.
- לעיתים קרובות, אכלן רגשי עשוי להתבייש בעובדה שהוא אוכל. בנוסף, הוא או היא יכולים להרגיש אשמה מסוימת לאחר האכילה ולפני האכילה.
אם מצאתם עצמכם נלחצים בעקבות הזדהות עם אחד מהסממנים לעיל, אנחנו מזמינים אתכם לנשום עמוק. ממש לא בטוח שאתם אכלנים רגשיים ברמה כזו שמצריכה התערבות מקצועית. כדי לדייק את מה שאתם חשים בזמן אכילה, אל תוותרו על ייעוץ מקצועי או רפואי. בפועל, ישנם הבדלים די מהותיים בין אכילה רגשית לאכילה כפייתית. בניגוד לאכלנים כפייתיים, אכלנים רגשיים לא תמיד יגיעו לאותו מצב של בולמוסי אכילה אשר מלווים בתחושות פיזיות רעות כמו בחילה ותחושה כללית לא טובה. לרוב, אכלן רגשי יהיה מסוגל לעצור את אכילתו לפני שהוא או היא מגיעים לאותה מצב פיזי המלווה בתחושות לא טובות. אם אתם לא מצליחים לשלוט על בולמוסי אכילה ומגיעים עד כדי מצב של כאבי בטן, בחילות או סחרחורות והקאות, ייתכן שיש לראות בכך דגל אדום ולפנות לקבלת ייעוץ מקצועי.
עוד בנושא: ירידה במשקל: 10 טיפים להרגלי אכילה נכונים ובריאים
