המחסור בויטמין D הוכר, בשנים האחרונות, במדינות רבות וגם אצלנו בישראל, כבעייה רפואית ותזונתית גורפת אשר יצרה את הצורך בהתערבות ארגון הבריאות העולמי [1]. אחת הסכנות במחסור בויטמין D היא הקשר הישיר בינו לבין השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב, הרבה מעבר ממה שידוע כבר שנים רבות – בעיות בצפיפות עצם [2].
הקשר בין ויטמין D לירידה במשקל
במחקר שהתפרסם ב-2018, אשר בדק את הקשר בין מחסור בויטמין D לשומנים בדם, היקף מותניים, ומדד ה-BMI ראו כי קיים קשר ישיר בין רמות גבוהות מידי של שומנים בדם לבין מחסור בויטמין D. מטרת המחקר הייתה לבדוק את חשיבות שמירת הרמות התקינות של ויטמין D בדם והקשר בין רמות אלה להשמנת יתר, כולסטרול גבוה, טריגליצרידים גבוהים ומדדי השמנה נוספים [3].
המחקר נעשה בקרב 50 נשים בעלות משקל יתר וארך 6 שבועות בהם קבלו הנשים תוספת שבועית של 50,000 יחידות ויטמין D. התוצאות שנתקבלו הראו כי קבוצת הנשים שקבלה ויטמין D ירדה באופן משמעותי במסת שומן, היקפי מותניים והיקפי ירכיים בהשוואה לנשים שלא קיבלו תוסף ויטמין D. לגבי שומנים בדם התוצאות לא היו כל כך ברורות ומובהקות כפי שנתקבלו בעבודות אחרות.
במחקרים אחרים שנעשו במרכזים שונים בעולם, במהלך השנתיים האחרונות, הצליחו להוכיח קשר ישיר ומוחלט יותר, בין קבלת תוסף ויטמין D לבין ירידה ברמות השומנים בדם [4].
הקשר בין ויטמין D לסוכרת
הקשר בין סוכרת לויטמין D אף הוא עלה במספר מחקרים ונמצא כי גם במדדי הסכרת יש ירידה בשכיחות ככל שרמת הויטמין טובה ומאוזנת יותר [5]. לכן, במיוחד בזמן דיאטה לירידה במשקל, כשרמות הסוכר גבוליות או גבוהות מהנורמה, נרצה ליעל את חילוף החומרים לטובת פירוק תאי שומן ונשפר את ריכוז ויטמין D בדם כדי לאפשר שיפור בצריכת הסוכר וברגישות לאינסולין. כאשר רמות ויטמין D מאוזנות וגבוהות מספיק, יותר סוכר מופנה לאנרגיה ולפעילות שריר ופחות לאגירה כשומן בתאי השומן.
עוד נמצא, כי הורמון חשוב הנקרא PTH (הורמון המופרש מבלוטת יותרת התריס), עולה ברמותיו בדם כאשר יש מחסור בויטמין D. כאשר הורמון זה עולה והוא נקלט ברקמת עצם – משתחרר סידן. גם דילול סידן בעצמות וגם עלייה ושקיעה של סידן בכלי הדם הם תהליכים לא רצויים שאפשר לצמצם או אפילו למגר בעזרת רמות תקינות של ויטמין D. כאשר יש הפרשת סידן ו/או אי קליטה של סידן לעצמות או למעי – יכולה להיות עלייה של קליטת סידן לתאי הלבלב. עלייה זו בתאי הלבלב פוגעת בהפרשת אינסולין כתגובה לריכוזי סוכר וגורמת לעליה בתנגודת לאינסולין. כלומר, מחסור בויטמין D גורם בין היתר, לעלייה בהורמון שמווסת את הסידן. הסידן שמשתחרר באופן מוגבר, עלול לגרום לעמידות לאינסולין ולעלייה במדדי הסכרת, בנוסף לעיכוב בהליך פירוק מסת שומן.
איך לוקחים ויטמין D?
חשוב לזכור כי את מרבית הויטמין אנו מקבלים דרך העור, בחשיפה קצרה של עשר דקות ביום, לאור השמש. מאחר והמקור (השמש) הוא עונתי, הרי שבעונות סתיו ובמיוחד חורף – יש לשים דגש מיוחד על תוספת ויטמין D.
מתי יודעים שיש מחסור?
בבדיקות הדם בדרך כלל יופיע ננו גרם למ”ל או ננו מול לליטר ונראה:
- מחסור/חסר (Deficiency) = רמה הנמוכה מ-20ng/ml.
- רמה נמוכה אך לא חסר ממשי (insufficiency) = 21-29 ng/ml
- רמה מספקת וטובה = 30+ ng/ml
איך אפשר, מלבד לחשיפה מבוקרת לשמש, לקבל מספיק ויטמין D?
המנה הראשונה המומלצת כיום היא 50,000 יחב”ל (IU) פעם אחת בשבוע, למשך מספר שבועות. השמרנים מורים על שבועיים טיפול של 50,000 יחב”ל כלומר, שתי מנות בהפרש של שבוע. המשך הטיפול – חשיפה של חמש עד עשר דקות לשמש של השעות המאוחרות של אחר הצהריים בקיץ, וחשיפה של עשר דקות בשעות הבוקר בתקופת החורף. בנוסף 1,000 יחב”ל פעם ביום.
המומלץ הוא בטיפות שנספגות לרוב טוב יותר מכדורים. ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן (להבדיל מויטמין C שהוא מסיס במים לדוגמא) ולכן רצוי לקחת את הטיפות עם או מיד לאחר האוכל.
לסיכום, רוצים לרדת טוב ויעיל יותר במשקל? כדאי לבדוק רמות ויטמין D בדם ולאזן אותם בהתאם, במקביל לדיאטה לירידה במשקל. רמות טובות של ויטמין D חשובות לשמירת היקפים רצויים, רמות שומנים מאוזנות ורמות סוכר מאוזנות. חשוב לזכור לא לעבור את המינונים המומלצים, להתייעץ עם רופא/ה מטפל/ת דיאטן/ית כדי לקבל הנחיות אישיות מותאמות.